דף הבית | אודות | תחומי עיסוק | תביעות בטיפולנו | חזון וערכים | שאלות ותשובות | מידע מקצועי | לקוחות כותבים | צור קשר




שם מלא
אימייל
טלפון
  



ביטוח לאומי - נפגעי עבודה

 

נפגע עבודה הוא מי שנפגע בזמן עבודתו וכתוצאה מעבודתו. 
נפגע עבודה יכול להיות עובד שכיר או עצמאי.
 
זכויות של נפגעי עבודה נקבעות לפי דרגת הנכות ולפי אופי הנכות, הכל בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק ובתקנות. דרגת הנכות נקבעת ע"י וועדה רפואית. 
 
זכויות אלה נקבעות רק לאחר שהאדם הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה. אדם שלא הוכר אינו זכאי לזכויות במסגרת מחלקת נפגעי עבודה.
במקרים בהם המוסד לביטוח לאומי דוחה את התביעה, כלומר לא מכיר באדם כנפגע עבודה, והדחיה נעשתה שלא בצדק, ניתן לנקוט בהליך משפטי (תובענה) נגד המוסד לביטוח לאומי. הליך כזה מתנהל בבית הדין האזורי לעבודה.  
 
בסוף ההליך בבית הדין לעבודה יקבע השופט באם לקבל את התביעה, ואז האדם יוכר כנפגע עבודה, או להשאיר את החלטת המוסד לביטוח לאומי על כנה. 
 
אם בית הדין הכיר באדם כנפגע עבודה, השלב הבא הינו קביעת דרגת נכותו. קביעה זו נעשית רק ע"י וועדה רפואית. לבית הדין לעבודה אין סמכות לקבוע את גובה הנכות, אלא את הקביעה המשפטית באם הפגיעה היא כתוצאה מהעבודה או לא. 
 
לפיכך, גם אם המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתכם, אין זה אומר עדין שבית הדין לעבודה לא יקבע אחרת. יש לבדוק כל מקרה לגופו, ניתן להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום  ולשקול במקרים המתאימים לנהל תובענה נגד המוסד לביטוח לאומי. 
 
ניתן לחלק את נפגעי העבודה למספר קבוצות:
 
א. פגיעה כתוצאה מתאונה
 
תאונה הינה אירוע פתאומי המתרחש במקום ובזמן ספציפיים במהלך העבודה ועקב העבודה הגורם לפגיעה גופנית. כלומר, מדובר באירוע הגלוי לעין. לצורך ההמחשה בלבד אפשר להגיד שמדובר באירוע שניתן היה לצלם אילו היתה מותקנת במקום מצלמה.   
 
א.1. פגיעה כתוצאה מתאונה במהלך העבודה
 
תאונות עבודה מתרחשות לצערנו מידי יום ביומו ומספר הדוגמאות הינו אינסופי. 
 
להלן מספר דוגמאות:
 
-  מכשיר כבד נפל על רגלו של עובד במפעל וגרם לשברים בכף רגלו; 
 
- עובד העוסק בהשחזה הסיר את משקפי המגן ולפתע נכנס לעינו חלקיק שגרם לו לחבלה בעין;
 
- אטליז שהינו עצמאי עסק בחיתוך נתחי בשר ולפתע הסכין החליקה וחתכה את כף ידו;
 
- נוזל רותח נשפך על עובד במפעל וגרם לו לכוויות; 
 
- שריפה פרצה במשרד/במפעל/בעסק וגרמה לנזקי גוף לעובדים;
 
- מתקן במפעל המכיל חומר דליק התפוצץ וגרם למותו של אחד העובדים ולפגיעות קשות לאחרים;
 
-עובד החליק במדרגות במקום עבודתו;
 
-עצמאי החליק במדרגות בעסק הפרטי שלו;
 
- עובד נפל מסולם;

- עצמאי נפל מסולם; 
 
א.2. פגיעה כתוצאה מתאונה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה
 
תאונה תחשב כפגיעה בעבודה גם אם ארעה בדרך מביתו של העובד או מהמקום בו הוא לן למקום עבודתו. זאת בתנאי שלא היתה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך הרגילה והמקובלת.  תאונה כזו יכולה להתרחש למי שהלך ברגל לעבודתו או למי שנסע לעבודתו כנהג או כנוסע.  
 
החוק קובע, כי ליווי ילד לגן ילדים או למעון והליכה לתפילת בוקר לא ייחשבו כסטייה מהדרך הרגילה והמקובלת. 
 
השאלה אם העובד עשה הפסקה בדרך לעבודתו או בחזרה או סטה סטייה של ממש מהדרך הרגילה והמקובלת נבחנת ע"י המוסד לביטוח לאומי בכל מקרה ומקרה.
 
נושא נוסף שנבחן לעתים קרובות ע"י פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי הינו דינה של תאונה בנסיבות בהן עובד נופל במדרגות או בשביל המובילים מביתו לרחוב. במקרים אלו יש לבחון באם המדרגות או השביל היו בבחינת רשות הפרט או רשות הציבור. לדוגמא: עובד המתגורר בדירה בתוכה מדרגות. העובד נפל במדרגות בתוך ביתו בדיוק כאשר החליט לצאת לעבודה. במקרים אלה קבע בית הדין כי מדובר מדרגות ברשות הפרט, ולכן התאונה לא תיחשב כפגיעה בעבודה. לעומת זאת, אם העובד נפל במדרגות בבניין המגורים באזור השטח המשותף, סביר שהוא כן יוכר כנפגע עבודה.  
 
היות ומדובר לעתים בניואנסים הקטנים, שיכולים להטות את המאזניים לכאן או לכאן ובשל מורכבות המקרים, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי, מומלץ לפנות לעו"ד העוסק בתחום הביטוח הלאומי עוד בשלב שלפני הגשת התביעה להכרת התאונה כפגיעה בעבודה. ייצוג ע"י עו"ד כבר מהשלב הראשון יכול לחסוך התדיינויות ממושכות ומתישות מול המוסד לביטוח לאומי. 
 
להלן כמה דוגמאות לצורך ההמחשה בלבד:
 
- אדם נסע לעבודתו ברכבו ונפגע בתאונת דרכים;
 
- אדם נסע לעבודתו באוטובוס או במונית ונפגע בתאונת דרכים;
 
-אדם הלך ברגל בדרך הרגילה לעבודתו ולפתע נפל תוך כדי הליכה ברחוב.
 
-עובד יצא ממקום עבודתו והחל ללכת בחזרה לביתו בשעת חשכה. תוך כדי הליכה העובד נפל בשל מכסה ביוב בולט. 
 
א.3. תאונה במהלך פעילות הנלווית לעבודה
 
תאונות המתרחשות בעת פעילות הנלווית לעבודה כגון: כנסים, השתלמויות, הרצאות, ימי עיון, ימי ספורט וכיו"ב עשויות להיות מוכרות כפגיעה בעבודה.
 
ההכרה אינה אוטומטית ולעתים מדובר בנסיבות מורכבות למדי. לפיכך, רצוי לפנות לייעוץ לעו"ד העוסק בתחום, וזאת עוד בטרם הפנייה הראשונה למוסד לביטוח לאומי. 
 
ב. פגיעה שהינה מחלה:
 
בשונה מפגיעה כתוצאה מתאונה, שהינה אירוע הגלוי לעין, פגיעה שהיא מחלה מקורה בגורמים שאינם נראים לעין.
 
ניתן לחלק את המחלות שמקורן בעבודה לשתי הקבוצות הבאות:
 
ב.1. מחלות מקצוע
 
המחוקק הגדיר רשימה סגורה של מחלות מקצוע  וקבע  סוגי עובדים כלפיהם תיחשב המחלה כמחלת מקצוע.  
 
רשימת מחלות המקצוע מצויה בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956  
 
 
להלן מספר דוגמאות למחלות מקצוע:
 
ירידה בשמיעה וטינטון כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק:
              עובדים הסובלים מירידה בשמיעה או מטינטון, שהיו חשופים לרעש מזיק בעבודה 
              כהגדרתו בתקנות. 
 
סרטן כתוצאה מחשיפה לקרינה מייננת
 
עובד שמוגדר לפי החוק כעובד בקרינה מייננת ולקה באחת ממחלות הסרטן המפורטות בחוק.
 
סרטן מסוג מזותליומה בראות או בחלל הבטן
 
עובד שהוגדר כעובד אסבסט לפי התקנות לקה בסרטן מסוג מזותליומה בראות או בחלל הבטן.
 
סרטן עור
 
עובד שהיה חשוף לשמש במשך מספר שעות ביום לאורך תקופה ארוכה ואובחן כלוקה בסרטן העור הוכר כנפגע עבודה. 
 
 
ב.2. מחלות אחרות שמקורן בתנאי העבודה
 
אמנם רשימת מחלות המקצוע הינה רשימה סגורה, אבל אין זה אומר שעובד שחלה במחלה אחרת לא יוכל להיות מוכר כנפגע עבודה. 
 
במקרים אלה נטל ההוכחה המוטל על העובד הינו כבד יותר. העובד צריך להוכיח מהי המחלה ממנה הוא סובל, מה היו תנאי עבודתו והקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו לבין התפתחות המחלה.  
 
המחלות הנגרמות כתוצאה מגורמים שאינם נראים לעין הינן ממספר סוגים:
 
מחלות שמקורן במיקרוטאומה
מיקרוטראומה הינה למעשה פגיעה זעירה. הנזק הגופני/המחלה נגרמים בשל פגיעות זעירות חוזרות ונשנות, אשר באופן מצטבר לאורך פרק זמן ממושך גורמות לנזק ממשי. בית הדין הארצי לעבודה דימה את המיקרוטראומה לטיפטוף טיפות מים על סלע. טיפטוף קצר מעת לעת אינו משפיע על הסלע. לעומת זאת, טיפטוף טיפות מים באופן חוזר ונשנה לאורך זמן ממושך יגרום לנקב בסלע.  
בית הדין הארצי לעבודה הדגיש בפסקי הדין, כי העובד נדרש להוכיח כי ביצע באופן חוזר ונשנה את אותה הפעולה . כלומר, הפגיעות צריכות להיות חוזרות ונשנות וזהות במהותן למשך פרק זמן מספיק לגרימת נזק ממשי. 
משמעות הדבר הינה, שעובד שעשה פעולות רבות שונות במהלך יום עבודה, אבל הפעולות לא היו זהות במהותן ולא בוצעו באופן חוזר ונשנה, מחלתו לא תיחשב כמיקרוטראומה. 
 
יודגש, כי עובד יוכר כנפגע עבודה אם יצליח להוכיח את שלושת היסודות שפורטו לעיל: מחלה, פעולות חוזרות ונשנות וקשר סיבתי בין הפעולות החוזרות ונשנות לבין המחלה. 
 
לפיכך, לא מדובר ברשימה סגורה של מחלות, והדוגמאות שיפורטו להלן הינן דוגמאות הנועדו להמחשה בלבד.  
 
סרטן שלפוחית השתן:
 
עובד עבד בתעשיית הדלק במשך שנים רבות. במהלך העבודה היה חשוף לחומרים שיוצרו במפעל. במסגרת תפקידו העובד נחשף גם לחומרי כיבוי ותוצרי בערה, וזאת בשל עבודתו בכיבוי הדליקות והשרפות שאירעו במפעל.  
העובד לקה בסרטן שלפוחית השתן והוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה. רופא תעסוקתי מטעמו קבע, שהחומרים אליהם נחשף במהלך עבודתו תרמו באופן משמעותי לסרטן בשלפוחית השתן.  
 
כבד שומני כתוצאה מחשיפה לממיסים אורגניים:
 
עובד עבד במשך מספר שנים במפעל. במסגרת עבודתו נחשף לממיסים אורגניים. לאחר מספר שנים אובחן אצל העובד כבד שומני. 
 
המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של העובד, ולכן הוגשה תובענה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. בית הדין מינה מומחה רפואי, שקבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין הכבד השומני. המוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי השאיר עת כנו את פסק הדין של בית הדין האזורי וקבע שיש קשר בין תנאי העבודה לבין השתמנות הכבד.  
 
פגימות אורתופדיות כתוצאה מפעולות חוזרות ונשנות:
 
פגיעות מסוימות בכתף, במרפק, בכפות הידיים, בברכיים, בקרסוליים בעמוד השדרה יכולות להיגרם כתוצאה מביצוע פעולות חוזרות ונשנות לאורך תקופה ממושכת. 
 
מחלות שלא הוכרו כפגיעה בעבודה במנגנון של מיקרוטראומה:
 
התקף לב, אירוע מוחי, סכרת, פסוריאזיס, בעיות נפשיות
 
בית הדין הארצי לעבודה קבע בשורה של פסקי דין, שהתקף לב, אירוע מוחי, סכרת ופסוריאזיס ובעיות נפשיות לא יוכרו כפגיעה בעבודה כתוצאה מדחק נפשי או מתח נפשי מתמשך בעבודה. לעומת זאת, בית הדין הכיר במקרים מסוימים בקשר הסיבתי שבין מחלות אלה לבין אירוע חריג בעבודה.
ראו בהמשך תחת הכותבת "אירוע חריג".  
 
אירוע חריג
 
מחקרים רפואיים גילו, כי מחלות מסוימות (למשל: התקף לב, אירוע מוחי, סכרת, בעיות נפשיות, פסוריאזיס) עלולות להתפרץ בעקבות אירוע חריג. במילים אחרות, יתכן שאם האירוע החריג לא היה מתרחש המחלה לא היתה פורצת כלל או שהיתה פורצת בשלב מאוחר יותר.  
 
אירוע חריג, שעלול להביא למחלות אלו הינו אירוע בלתי שגרתי שמתרחש בזמן העבודה. האירוע יכול לבוא לידי ביטוי במאמץ פיסי מיוחד ויוצא דופן או באירוע טראומטי חיצוני שגורם לדחק נפשי, מתח נפשי, התרגזות יוצאת דופן שאינה שגרתית.
 
לפיכך, עובד שלקה באחת מהמחלות הנ"ל בסמוך לקרות האירוע החריג, צריך למעשה להוכיח את האירוע החריג ושהאירוע החריג הוא בעל תרומה משמעותית להתפרצות המחלה. 
 
 
ג. מתנדבים
 
החוק קובע כי מתנדבים בנסיבות מסוימות ומי שעשה בהתנדבות (שלא בשכר) פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי הכללים שנקבעו באישור וועדת העבודה והרווחה, יזכו לאותן זכויות של נפגעי עבודה. 
 
לדוגמא:
 
- אדם שהציל ילד מדריסה של רכב מדרדר ונפגע בעצמו באורח קשה מהרכב, הוכר כמתנדב וקיבל זכויות זהות לזכויות של נפגע עבודה.
 
- בחור חילץ ילד שננעל בטעות ברכב אימו ע"י שבירת אחד מחלונות הרכב. הבחור נפגע בכף ידו והוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כמתנדב וזכה לזכויות זהות לאלה של נפגע עבודה. 
 
 

© כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין אורנה זיסמן. 
אין להעתיק, לשכפל, להציג בפומבי, לתרגם, לשדר בכל אמצעי שהוא את התכנים המופיעים באתר זה ללא קבלת אישור מראש ובכתב מעו"ד אורנה זיסמן.
המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו בא להחליף ייעוץ משפטי. לפיכך, מי שיחליט על דעתו להסתמך על התכנים באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. 
כתיבת התכנים נעשתה בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד. לפיכך, בכל מקום בו נעשה שימוש בלשון זכר הכוונה היא גם לנקבה.