| קבלת פיצוי כספי בעקבות התפתחות נגעים על העור |
|
חשיפה ממושכת לשמש הינה מסוכנת ויכולה לגרום להופעת נגעים טרום סרטניים וסרטניים על עור הגוף ו/או הפנים. היום ידוע שמשחות המכילות מסנני קרינה אינן מהוות הגנה הרמטית ואין בהן בהכרח כדי למנוע הופעת נגעים מסוכנים. הדרך היחידה למנוע את הסכנה הינה מזעור החשיפה לשמש. הסיכון מקרני השמש גדל בקרב בעלי גוון עור בהיר ואדמוני (ג'ינג'י). לקוח משרדנו א' ט', שהינו בעל גוון עור בהיר בלונדיני-ג'ינג'י, עבד כמורה לחינוך גופני בבית ספר באזור חיפה למעלה מ- 20 שנה. לפני שנים אחדות אובחנו על עור פניו ועל גופו נגעים מסוגים שונים, שחלקם סרטניים וחלקם טרום סרטניים. במהלך כל שנות עבודתו מרשנו עבד במרבית הזמן במגרשי ספורט חשופים לחלוטין לשמש. בית הספר לא סיפק לו אמצעי הגנה כלשהם. לא משחות הגנה, לא ביגוד אטום ולא אולם ספורט, ובכך הפר את חובתו מכוח תקנות הבטיחות בעבודה, המחייבות מעביד לספק לעובד אמצעי הגנה מפני חשיפה לקרינת השמש. בית הספר גם לא הזהיר את המורה מפני הסכנה הטמונה בחשיפה לשמש ולא פיקח על היקף שעות עבודתו בשמש כפי שמתחייב עפ"י הדין. בתביעה שנוהלה בבית משפט השלום בקריות בית הספר הנתבע הכחיש את הקשר בין חשיפת המורה לשמש לבין הופעת הנגעים על עורו. בית הספר גם טען שאין לו כל אחריות להופעת הנגעים והוסיף וטען שכל האחריות רובצת על המורה עצמו, שהיה מודע לסכנה הטמונה בחשיפה לשמש ולמרות זאת עבד שעות רבות בשמש . חרף עמדתו הנחרצת של בית הספר התגבש בסופו של יום הסכם פשרה. בית הספר נאות לשלם למורה "לפנים משורת הדין" ומבלי שהודה באחריות פיצוי כספי של מאות אלפי שקלים.
בנוסף לתביעה נגד בית הספר התקיים הליך למיצוי זכויותיו של המורה במחלקת נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי. בסופו של יום המורה הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה ונקבעה לו נכות לצמיתות.
|