אדם שנפגע בתאונת עבודה צריך למצות את זכויותיו במסגרת מחלקת נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי. ראה פירוט תחת הכותרת ביטוח לאומי - נפגעי עבודה. 

 

בנוסף, יש לבדוק באם התאונה מקימה גם עילת תביעה נזיקית נגד המעביד או נגד גורם אחר, שאחראי לתאונה. 

 

על מנת לזכות בפיצוי כספי מהגורם שאחראי לתאונה ( אשם במובן האזרחי בתאונה) יש להוכיח את שלושת היסודות הבאים:

 

- נזק: גופני ו/או נפשי;

- התרשלות של המעביד או של גורם אחר; או הפרת חובה חקוקה;

- קשר סיבתי בין הנזק לבין ההתרשלות;

 

יש לשים לב, שלא כל נזק שנגרם לעובד במהלך עבודתו הינו תוצאה של התרשלות. התרשלות הינה מצב בו המעביד או גורם אחר סטה מהסטנדרט המקובל. 

 

התרשלות יכולה להיות גם כאשר המעביד או גורם אחר הפר חובה חקוקה. למשל, החוק מחייב מעביד לספק לעובד ציוד מגן לעבודה בטוחה. עובד שלא סופקו לו למשל משקפי מגן, וכתוצאה מכך נפגע בעינו, המעביד למעשה הפר חובה חקוקה. הפרה זו דינה כהתרשלות. 

 

הגשת תביעה לבית המשפט בגין נזק גופני ו/או נפשי מצריכה צירוף חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הפגימה. הרופא המומחה בודק את הנפגע, קורא את כל התיעוד הרפואי הקשור לפגיעה וקובע מהו הנזק. 

 

לעתים יש מקום לצרף במהלך ניהול התביעה חוות דעת של מומחה בטיחות. המומחה למעשה מבצע מעין תחקיר של התאונה וכותב חוות דעת המתייחסת לפרטי הרשלנות. 

 

חלק מתאונות העבודה מדווחות למשרד התמ"ת (בעבור כונה משרד העבודה), אשר שולח חוקר מטעמו לחקור את נסיבות התאונה. החוקר מגיש דו"ח הכולל, חקירת עדים לתאונה, חקירת נפגעים, חקירת גורמים אחרים, תמונות של מקום התאונה וחומר חקירה נוסף בהתאם למקרה הספציפי.  בדו"ח החקירה גם סעיף של מסקנות והמלצות, אשר פעמים רבות יכול לסייע בניהול התביעה האזרחית. לעתים דו"ח חקירה יכול גם להחליף חוות דעת של מומחה בטיחות. 

הטיפול במיצוי זכויות של מי שנפגע בתאונת עבודה דורש ידע ומיומנות ועלול להיות מורכב. לכן, מוצע למי שנפגע בתאונת עבודה לפנות לעורך דין העוסק בתחום על מנת שיבדוק את המקרה ויטפל בו בדרך המיטבית עבור הנפגע.